פרשת השבוע

ספירת 49 לעומר וספירת 70 שנים לישראל

החלק המרכזי בפרשתנו ("אמור") הינו סדר המועדים. התורה עוסקת בשתי חטיבות של מועדים, האחת פסח ושבועות והשנייה ראש השנה וסוכות. בין פסח לשבועות, התורה מתעכבת שוב בפירוט רב וארוך על מצוות ספירת העומר, ועל כך שמועדו של חג השבועות אינו עצמאי, אלא נגזר מהמרחק של 50 יום מפסח. הפרשנים כולם עוסקים בשאלה מדוע לא מוזכרת […]

פרשת "אחרי מות"

לא ניתן בשבוע זה לכתוב על פרשת השבוע בלא להתייחס לשלושת המועדים שמעצבים את חיינו פה במדינת ישראל: יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. ביום השואה בבוקר שמעתי על פרופסור שטען כי , די, צריך להפסיק את רעיון יום השואה. אחרי יותר משני דורות, הזיכרון רק דוחף אותנו לחיות על חרבנו, להיות עם מפוחד, ולא […]

פרשת תזריע, דיני טומאה וטוהרה

הפרשה שלפנינו עוסקת בעיקרה בדיני טומאה וטהרה של האדם עצמו. לאחר שבפרשת שמיני עסקה במאכלים המותרים והאסורים, ולפני כן התורה נתנה לנו את מסגרת עבודת ה׳ במשכן ואת הלכות המשרתים בקודש, עוברת התורה לאדם עצמו. במובלע עוסקת הפרשה גם בברית המילה "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (יב׳ ג׳) מכאן לומדת הגמרא במסכת שבת כי מילת […]

והגדת לבנך

מאחר שהמושגים המשמשים בשפת הקבלה, מייצגים את החוקים, הכוחות והמבנים הפועלים ומרכיבים את המציאות הכוללת, הם קשורים זה בזה בהתאמה למבנה אותו הם מבקשים לחשוף ולבאר

פרשת שמיני, מהטובים דורשים יותר

בשבת הקרובה חל חג הפסח, לכן את פרשת השבוע נקראת רק לאחר חול המועד, דהיינו בכב' בניסן, אנו מקדימים לפרסם, היות ומערכת העיתון תהיה סגורה בחול המועד.

פרשת צו- פרשת זכור, האנטישמי הראשון

בפרשת צו הקרובה נקרא את פרשת זכור במפטיר וזאת כחלק מההכנות לפסח. פורים נתפס אצלנו ובצדק, כאירוע היסטורי שהיה עלול להתפתח לסוג של שואה. מדובר על מציאות בה היהודים, פרוסים בכל שכבות האוכלוסייה, במסחר באקדמיה ובפקידות הממשלתית. יש את הרע שרוצה בהשמדתנו הכוללת ללא שום סיבה אמתית. במפטיר של השבת נקרא את הפרשה העוסקת בעמלק […]

פרשת "ויקרא", בין יושרה לקרבן חטאת

פרשת "ויקרא" עוסקת בתחילת עבודת הקרבנות על ידי בני ישראל. עבודת קרבנות זו הינה הסדרת מערכת היחסים של היחיד ושל העם מול אלוקיו. יש מסגרת של מקום- המשכן, יש מערכת של לויים וכהנים המשרתים בקודש, ויש את העם כציבור וכיחידים שמממשים את הקשר האינטימי והרוחני שלהם עם הקב"ה. נראה לי כי נכון לדבר על נושא […]

פרשת ויקהל, "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו"

פרשת "ויקהל" הינה הפרשה השלישית שעוסקת במשכן וכליו, אם כי הפעם מזווית הביצוע עצמו. נושא ההתנדבות של העם למתן התרומה בולט מאוד בפרשתנו. הפסוק שמעביר את המסר באופן הטוב ביותר הינו פסוק כב' "ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז" ובהמשך בפסוק כה' "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו […]

פרשת כי תשא, קוצר רוח ועבודה זרה

במרכז הפרשה עומד באופן טבעי וברור חטא העגל. כל הפרשנים עוסקים בשאלה המתבקשת איך קרתה הנפילה הגדולה הזו? לאחר שנבין איך ישראל חטא, שוב אנו עומדים בפני שאלה גדולה- מדוע המתעצבן העיקרי הוא דווקא משה ולא ה'? מדוע בהתחלה מול הקב"ה נותן משה גיבוי מלא לעם ישראל ואילו אחרי שיורד מהר סיני ממהר לקחת את […]

פרשת "תצווה", מחנכים מתוך העם

הפרשה הינה לכאורה המשך ישיר ומשלים לפרשת "תרומה". בלימודי בבית הספר היסודי הבנתי כי החלוקה הינה בנושאי כלי המשכן. פרשת "תרומה" עוסקת במבנה המשכן ובכלים הנמצאים בו. פרשת "תצווה" עוסקת בבגדי הכהונה ובעבודת הכהנים. האמנם זו ההבחנה הנכונה והיחידה? בתחילת הפרשה מקבל משה שלוש הנחיות מהקב״ה: הראשונה לקחת את שמן הזית להדלקת המנורה כעבודת המוצא […]

קבלה

מוגש בברכה  ע"י
יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז "חכמה" כותב ומרצה סודות הקבלה לקביעת תורים לייעוץ 03-9220784 www.kabalah.co.il " 

ביחד או לבד

בחיי כל זוג עולה השאלה "ביחד לנצח נצחים" או "ביחד כל עוד אין אופציה טובה יותר". יצחק אהרון מקווה לעזור לכם לבדוק את מצבכם הזוגי ועל הדרך אולי להיטיב את הזוגיות עצמה

קרא עוד ←

באייר הכול צמח

לפי הקבלה חודש אייר מהווה את פריצת הדרך לשינויים מבורכים שברצוננו לחולל בחיינו. לפיכך, כל מעשה שנעשה בחודש זה עשוי להקרין מהותית על הברכה שבמעשי ידינו ולזכות לגאולה בזיווג, פרנסה, הצלחה ועוד

קרא עוד ←

ספירת הימים

על פי הקבלה, תקופת ימי העומר מתחלקת לשבעה שבועות שבהם כל עם ישראל עובר הזדככות וטהרה לקראת מתן תורה, חג השבועות. כל שבוע הוא למעשה בירור לאחת משבע הספירות הקבליות ובסוף הימים עלינו מדרגה רוחנית. החלה ספירת הימים לקראת המעמד הגדול, הנשגב והמשמעותי ביותר בהיסטוריה היהודית

קרא עוד ←

מעגל החיים

מבין כול החגים המופיעים במקרא, חג הפסח נעדר הנמקה עונתית טבעית ,המוסברת לדוגמה בחג הסוכות ובחג השבועות,וסיבתו נעוצה ביציאת מצרים ותו לא. התנ"ך ממקם את יציאת מצרים בלב התודעה היהודית -לאומית ומבין כל המאורעות ההיסטוריים של עם ישראל, בחר המקרא דווקא את חודש ניסן

קרא עוד ←

עיקר הגבורה בלב

תחת שמי התכלת מגיעים ימי האביב ואיתם הטבע מוריק בשלל צבעיו. תשוקת החיים פועמת בלב וציפיות, תקוות ומשאלות רבות נערמות בלב כל איש עם בואו של חג האביב

קרא עוד ←

לכל שאלה תשובה

אבדה הדרך? הפרנסה בדוחק? הזיווג מתעכב? צריכים עצה טובה לפתרון בעיה סבוכה? בחכמת הקבלה תמצאו את התשובות. תופעה תרבותית זו קיימת מאז בריאת האדם וראוי להתייחס אליה ברצינות ובכובד ראש. יצחק אהרון מלמד על החכמה שבקבלה

קרא עוד ←

מ(ת)חפשים לעשות טוב

בין כל החגים והמועדים שבריטואל החיים היהודיים, מצטיין חג הפורים כחג של משתה ושמחה. בחגים כמו פסח וסוכות מצווה האדם לשמוח "ושמחת בחגך", שמחה מוגבלת ומפוכחת שאינה נמתחת עד לקצה – "בשמחה" מצויות אותיות "מחשבה", ואכן לדעת חז"ל שמחה ללא מחשבה היא הוללות. אך בפורים השמחה חייבת לבקוע מבין קירות הלב ולטשטש את גבולות הדעת […]

קרא עוד ←

החודש הכי שמח בשנה

"מצווה גדולה להיות בשמחה...משנכנס אדר מרבים בשמחה, כי על ידי השמחה מתעוררת מידת הצחוק, והמזל הטוב של ישראל עולה, ומתהפך המזל מרע לטוב, וזוכים לישועה". רבי נחמן בשרשרת מילים נפלאות מלמד שלחודש אדר סגולות רבות אשר בכוח להמתיק כל דין, להפוך מזל מרע לטוב ולעורר את השמחה בלבבות

קרא עוד ←

הכול עשר

בחכמת הקבלה ישנן שיטות רבות המגלות את השפעות השם הפרטי על האדם וחייו. אחת הדרכים עוסקת בשיוך הספירה לאדם על פי שמו הפרטי בלבד, שבכוחה לאפיין את מזלו, טבעו ומזגו של האדם. יצחק אהרון מציג שיטה לבחינת שמכם בעשר הספירות

קרא עוד ←

בורא פרי הבטן

כבר בתקופת התלמוד השתמשו בקמעות לשם הגנה. וכיוון ששמות האל, בצירופים מקודדים, נחשבו מגנים ומבטלים עין הרע ושאר מזיקים ניתן למצוא אותם בקמעות ובסמלים יהודיים: במגן דוד, באותיות הוי"ה, בחמסה, בצורת דג או בצורת עין. לקמע מיוחסים כוחות הגנה, והוא במקרים מסוימים אמור לספוג את האנרגיה השלילית אליו ולא אל האדם ובמקרים אחרים אף להסיט את חיצי הארס, הבוקעים מן העיניים הרעות, הנשלחים אל הקורבן ולבטלם טרם פגיעתם בו

קרא עוד ←

נפלאות ימי החודש העברי

בחוכמת הקבלה העתיקה נשנו פרקים שלמים אודות סגולות ימי החודש העברי. חכמי העבר לימדו כל יום נושא בתוכו עוצמה רוחנית אדירה המייחדת ומבדילה אותו משאר הימים. הם קבעו כי קיימת משמעות גבוהה לבחירת היום בו אנו מתעתדים לבצע פעולה כלשהיא הואיל וידוע הדבר כי כל יום מושפע מאנרגיה רוחנית המייחדת אותו. בזוהר הקדוש נאמר כי חכמי ישראל השתיתו את הנהגותיהם בין השאר, בהסתמך על בחירת המועדים הטובים והמועילים ביותר בחודש. הם הכירו במדויק את לוחות הזמנים הראויים ביותר באופן המסוגל להשפיע שפע חיובי על מעשיהם. במאמר זה אציג בפניכם סוד קבלה נפלא המיוחס לראב"ע (ר' אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא) מהבולטים שבהוגים היהודים בתקופת ימי תור הזהב שבספרד. הוא היה משורר, בלשן, פרשן המקרא ומקובל עצום. ידיעותיו הרבות באסטרולוגיה ובאסטרונומיה הובילוהו לבאר את ימי החודש העברי ומסוגלותם להשפיע על חי האדם. בבואכם לקבל החלטות ו/או לבצע פעולות כלשהן מומלץ להתחשב בכל הנאמר להלן על מנת שהתוצאה תהיה מבורכת ומוצלחת. יחד עם זאת אין למהר ולהסיק מהכתוב עובדות מוחלטות הואיל וקיימים פרמטרים רבים המרכיבים את הנושא המדובר.
לפניכם לוח הימים בחודש והעצות המובאות לכל ימי החול ,למעט חגים ומועדים. הפירוט לימים תורגם מעברית עתיקה לשפה קלה, אך הקפדתי שרוח הדברים תישמר באופן מדויק ואוטנטי.

א– טוב להקביל פני מלכים. יום טוב להרבות בתפילות ובתחינות ומסוגל לישועות גדולות.
ב– טוב למשא ומתן ,לעסקים,לרכישות , לחתימת הסכמים וחוזים.
ג- אינו מומלץ להתחלת דברים חדשים כלל. כל התחלה חדשה עתידה להיכשל.
ד- טוב לכל התחלות חדשות ולקשרים חברתיים במיוחד.
ה- מייצג הפסד ממון ולכן אינו מומלץ כלל לרכישות , כספים, עסקים.
ו- יום טוב ומומלץ לנסיעות ביבשה בלבד. לא באוויר( טיסה) ולא ובים.
ז- יום טוב לכל עניין. כל עשייה מבורכת.
ח- טוב לכל ההתחלות. כל התחלה חדשה תצליח.
ט- יום מבורך במיוחד, בסימן הצלחה ושפע.
י-יב – ימים טובים ומוצלחים לנסיעות,עבודה ועשייה.
יג – יום בעל אנרגיה נמוכה ולכן לא מומלץ לבצע מהלכים דרמטיים.
יד – טו – ימים בינוניים לכל דבר שהמזל קובע בהם ולא השפעת היום.
טז- יום טוב ומומלץ לנסיעות ביבשה בלבד. לא באוויר( טיסה) ולא ובים.
יז – יום טוב לכל דבר. מצוין להתחלת עבודה חדשה , מבחנים, ראיון אישי.
יח – יום מבורך להקביל מלכים ונשיאי ארץ. יום נהדר לתפילות ותחינות בפני בורא עולם.
יט – יום בינוני לכל דבר שהמזל קובע בו ולא השפעת היום.
כ – יום טוב לכל התחלה חדשה. הן בזיווג והן בפרנסה.
כא – רע לכל דבר. אינו מומלץ כלל לכל עשייה חדשה. זהירות מהפסדים כספיים.
כב – יום נפלא לכל עניין.כל אשר יעשה ביום זה יצליח. זמן הוצאה לפועל של תוכניות ועסקים מוצלחים.
כג – יום בינוני לכל דבר שהמזל קובע בו ולא השפעת היום.
כד– רע לכל דבר. אינו מומלץ כלל לכל עשייה חדשה. זהירות מהפסדים כספיים וממריבות.
כה – יום טוב לכל נושא. מומלץ להקדיש תשומת לב לזוגיות ולקשרים חברתיים.
כו – יום מסוכן לנסיעות. זהירות מתאונות ומחבלות.
כז – יום טוב לפיוס בין בני המשפחה. לתת מהלב ללא צפייה לתמורה.
כח – טוב לכל ההתחלות. כל התחלה חדשה תצליח.
כט – יום טוב לכל עניין. כל עשייה מבורכת.
ל- סגירת מעגל חודשי. כל אשר יעשה יפרוץ ויצליח במהרה.

מוגש בברכה
יצחק אהרון,
איש קבלה,ראש מרכז "חכמה"
כותב ומרצה סודות הקבלה