פרשת השבוע

פרשת נח, יצר לב האדם רע מנעוריו

פרשת נח עוסקת לא רק באיש נח ובמבול כתופעות, אלא בעיקר בתקופת מעבר בין העולם הישן שטרם המבול והעולם החדש שאחריו. בשלושה תחומים עיקריים העולם החדש שונה. התחום הראשון הינו המבנה של הטבע ויחסו של האדם לטבע. טרם המבול לא היו עונות שנה סדורות, לאחר המבול נקבעו עונות השנה. התחום השני הינו יחסי האדם עם […]

פרשת ניצבים, ערבות הדדית

פרשת ניצבים עוסקת בתשובה ובגאולה, אך אין ספק שהנושא המרכזי הינו הברית בין הקב"ה לעם ישראל. ברית זו שנכרתה בין הר גריזים לבין הר עיבל, הינה הברית השנייה בהמשך לקבלת התורה בהר סיני והיא זו שמקבעת באופן מוחלט וסופי את הקשר בין הקב״ה לעמו. ברית זו הינה ברית עולם ואינה בטלה לעולמים. זה לא משנה […]

פרשת "כי תבוא"

פרשתנו מתחילה בשתי מצוות התלויות בארץ, מצוות הביכורים ומצוות מעשר עני הניתן כל שנה שלישית. מעצם הפתיחה בשתי מצוות אלו, מבינים אנו שהתורה רואה את מצב הקבע והיסוד של עם ישראל בארצו, ככזה שעוסק במלאכת החקלאות ועבודת האדמה, וחי חיי תורה ועבודה. מה שמעניין בשתי המצוות הנ״ל הוא שהתורה שמה דגש דווקא על אמירות והקראות, […]

פרשת "כי תצא", טוהר הנשק

פרשת "כי תצא" הינה הפרשה בה מספר מצוות העשה ולא תעשה הינו הגבוה ביותר. רוב המצוות עוסקות בענייני הפרט והמשפחה, אך אי אפשר להתעלם מאותן מצוות וערכים שעוסקים בנושא המלחמה. הפרק העוסק במלחמה הינו פרק כ' המתחיל בפרשת שופטים והמשכו פרק כא' שגולש לפרשת "כי תצא". השאלה הינה מהו הקשר בין המצוות והאם יש בהן […]

פרשת "משפטים", שקרים שוחד ופסקי דין

בהמשך ישיר למתן תורה בהר סיני, עוברת התורה מיד לפירוט ההלכות והנורמות החברתיות. לכאורה היה ניתן להניח שהפרשה תתחיל בדינים שבין האדם למקום, אולם התורה בוחרת להתחיל דווקא בנורמות ובנושאים שבין אדם לחברו, וגם שם להתחיל מדיני עבד. הפרק הראשון עוסק במצב בו יש יחסים משפטיים בין בני אדם. גניבה, נזק, עבדות ועוד. החלק השני […]

פרשת "ראה", צדקה בדרך לצדק

מתוך חמישים וחמש מצוות המופיעות בפרשה, בולטת מצוות הצדקה. שלושה פסוקים עוסקים באביון מזוויות שונות. "אפס כי לא יהיה בך אביון…בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה". בהמשך "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך". לבסוף "כי לא יחדל  אביון מקרב הארץ על כן אנוכי מצווך לאמור פתוח תפתח את ידך לאחיך […]

פרשת עקב, הכרעה והרתעה

תחילת הפרשה עוסקת בשינוי שעובר עם ישראל מדור מידבר לדור הכניסה לארץ, ומשם לדורות החיים בארץ דרך קבע. דור המדבר חווה התנהלות ניסית בכל ההוויה היומיומית, ובוודאי במלחמות שבהן ארון ה׳ הוביל בראש המחנה והניצחון היה ניסי. דור הכניסה לארץ מבין שהוא נדרש לחיות ולהילחם בעמי הארץ בדרך הטבע. הקב״ה ילחם והניצחון יהיה ניסי, אך […]

פרשת "ואתחנן", ועשית הישר והטוב

משה קורא לבני ישראל ומחדש את הברית בין ה' לעמו. אמנם התחלף דור, אך הברית נכרתה בין ה׳ לעמו עד סוף הדורות. משכך חוזר משה שוב על עשרת הדיברות עם הטיה לכיוון זכר יציאת מצרים. הכיוון העיקרי לדברי משה הוא ההתנהגות המצופה מישראל בארץ ישראל. משה מדגיש את מצוות אהבת ה׳, את הכרת הטוב וזהירות […]

פרשת דברים, פרידה ממשה המנהיג

עוד רגע קט ועם ישראל נכנס לארץ המובטחת ונוחל אותה. עוד רגע ויש החלפת משמרות במנהיגות. משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארצם. ספר דברים הינו משנה תורה והרמב״ן מדגיש כי הוא נכתב עם הדגשה לעם בשלב הכניסה וההתנחלות בארץ. מה שלכאורה לא ברור הוא, מה ההקדמה של משה שרובה בפרשת דברים, ומדוע משה מציין […]

פרשת "מטות", שמירה על ערכים

בפרשתנו, טרם הכניסה לארץ ישראל שבט ראובן ושבט גד, מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן בארץ הגלעד. המפרשים עוסקים רבות במניע של בני ראובן וגד ובכעסו של משה. האם רצו את עבר הירדן כי חמדו את אזורי המרעה שם? או שפשוט פחדו להיכנס ולהילחם בכניסה לארץ? האם חטאו באובדן אמונה או שמא רצו להיבדל ולהיפרד מהציבור? […]

קבלה

מוגש בברכה  ע"י
יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז "חכמה" כותב ומרצה סודות הקבלה לקביעת תורים לייעוץ 03-9220784 www.kabalah.co.il " 

מר חשוון ואדון עקרב

חלפו עברו החגים וחודש חשוון הגיע להתארח בחיינו. בתשרי, השגרה המוכרת פינתה את מקומה להתעלות הנפש ולשמחה, ושבה לתפוס את מקומה בחשוון, שהוא החודש השמיני לפי הלוח העברי הקדום המתחיל מחודש ניסן. אורכו של חודש חשוון משתנה בשנה "חסרה" (29 ימים) בשנה "כסדרה" (30 ימים)

קרא עוד ←

נושאים עיניים לשמיים

תפילה דתית הנקראת אף "השתפכות הנפש" או "עבודת הלב" מביעה את הקשר העמוק בין האדם לבוראו. אך מדוע עלינו להתפלל? האם הבורא אינו יודע את משאלות ליבנו? והאם תפילה באמת עוזרת? יצחק אהרון מלמד על משמעות התפילה בקבלה

קרא עוד ←

תרגיש חופשי לבחור

שורשיו של עם ישראל נטועים במקרא, בדברי הנביאים ובספרות התורה שבעל פה. לאורך ההיסטוריה דורות שלמים הצמיחו אילנות של  חכמה, אמונה ומסורת בשרשרת אנושית על זמנית. מבצע אנושי של שיתוף פעולה שהחל בימי קדם ומשתרע על פני ההיסטוריה. מאז הופעת הכתב התחלנו עד מהרה לתעד ולשמר את מחשבותינו ולשלוח אותם הלאה הרחק במרחב ובזמן. קהילה […]

קרא עוד ←

התשמע קולי

ימים אלו של התקרבות הבורא לישראל הם בבחינת הארת פנים, שערי שמים פתוחים וכל המבקש להיטהר מסייעים לו באלול, ומה יותר נכון כעת מאשר להתעורר רוחנית ולקרוא מזמורי תהילים המסוגלים לשפע, הגבהת המזל ומילוי הרצונות

קרא עוד ←

חטאנו לפניך

כעת, כשגלגלי הזמן בתנועתם מקרבים אותנו אל פתחה של שנה חדשה בציפייה לימים טובים יותר, רבים פנו אלי ושאלו על סגולות חודש אלול שבכוחן להשפיע לטובה על מסלול חיינו. בדברים הבאים נלמד מעט על ימי חודש אלול וסגולותיו

קרא עוד ←

מתכוננים לבואה

חופשות הקיץ הסתיימו והימים מתקצרים, האוויר עדיין חם והאדמה מתפללת לבואו של הגשם הראשון שיביא איתו צמיחה, התחדשות ובשורה של תקופה חדשה במעגל האין סופי של החיים

קרא עוד ←

חלון של תקווה

חודש אלול מתמקם בחיינו ורבים פנו אלי וביקשו לדעת כיצד ניתן להגביה את המזל, לזכות להצלחה ושפע ולהיכנס ברגל ימין בשערי השנה החדשה. האם יש מקום ואפשרות לשינוי מזלו של האדם? לפיכך את הדברים הבאים מומלץ לקרוא בעיון רב

קרא עוד ←

תקשיב רגע

קבוצות התלמידים של בית הלל ובית שמאי, היו בנות פלוגתא קבועות שפעלו בסנהדרין בתקופה המקבילה פחות או יותר לתקופת שלהי בית המקדש השני וחורבנו. אזכורים אלה מובאים כאן כדי להצביע על גישות המתאפיינות בהשקפת עולם קיצונית לכאן או לכאן בדומה לניגוד המפורסם בהשקפות שני המנהיגים: הלל בגישתו הסבלנית, ושמאי בגישתו הנוקשה יותר. הגישה היהודית ללכת […]

קרא עוד ←

הרי את מקודשת

אין ספק שנשים רבות מחכות לטבעת הנישואין יותר מכל דבר אחר, אפילו יותר מטבעת האירוסין. בעוד שטבעת האירוסין היא זו שבאמת יכולה להפתיע ולגרום ללב להתפוצץ מהתרגשות, מדובר בטבעת זמנית שהיא בבחינת הצהרת כוונות מצד הגבר לשאת את חברתו לאישה. אך טבעת הנישואין היא בבחינת חותמת סופית לקשר שהבשיל והגיע אל שיאו- ביטוי נאצל ונשגב […]

קרא עוד ←

מקדש של אהבה

כאשר מנחמים אבל כל מילה מתגמדת, מאבדת את כוחה ונשמעת שחוקה וחסרת כל ערך נוכח האובדן העצום. לכן, כשאין מה לומר עדיף לשתוק

קרא עוד ←

נפלאות ימי החודש העברי

בחוכמת הקבלה העתיקה נשנו פרקים שלמים אודות סגולות ימי החודש העברי. חכמי העבר לימדו כל יום נושא בתוכו עוצמה רוחנית אדירה המייחדת ומבדילה אותו משאר הימים. הם קבעו כי קיימת משמעות גבוהה לבחירת היום בו אנו מתעתדים לבצע פעולה כלשהיא הואיל וידוע הדבר כי כל יום מושפע מאנרגיה רוחנית המייחדת אותו. בזוהר הקדוש נאמר כי חכמי ישראל השתיתו את הנהגותיהם בין השאר, בהסתמך על בחירת המועדים הטובים והמועילים ביותר בחודש. הם הכירו במדויק את לוחות הזמנים הראויים ביותר באופן המסוגל להשפיע שפע חיובי על מעשיהם. במאמר זה אציג בפניכם סוד קבלה נפלא המיוחס לראב"ע (ר' אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא) מהבולטים שבהוגים היהודים בתקופת ימי תור הזהב שבספרד. הוא היה משורר, בלשן, פרשן המקרא ומקובל עצום. ידיעותיו הרבות באסטרולוגיה ובאסטרונומיה הובילוהו לבאר את ימי החודש העברי ומסוגלותם להשפיע על חי האדם. בבואכם לקבל החלטות ו/או לבצע פעולות כלשהן מומלץ להתחשב בכל הנאמר להלן על מנת שהתוצאה תהיה מבורכת ומוצלחת. יחד עם זאת אין למהר ולהסיק מהכתוב עובדות מוחלטות הואיל וקיימים פרמטרים רבים המרכיבים את הנושא המדובר.
לפניכם לוח הימים בחודש והעצות המובאות לכל ימי החול ,למעט חגים ומועדים. הפירוט לימים תורגם מעברית עתיקה לשפה קלה, אך הקפדתי שרוח הדברים תישמר באופן מדויק ואוטנטי.

א– טוב להקביל פני מלכים. יום טוב להרבות בתפילות ובתחינות ומסוגל לישועות גדולות.
ב– טוב למשא ומתן ,לעסקים,לרכישות , לחתימת הסכמים וחוזים.
ג- אינו מומלץ להתחלת דברים חדשים כלל. כל התחלה חדשה עתידה להיכשל.
ד- טוב לכל התחלות חדשות ולקשרים חברתיים במיוחד.
ה- מייצג הפסד ממון ולכן אינו מומלץ כלל לרכישות , כספים, עסקים.
ו- יום טוב ומומלץ לנסיעות ביבשה בלבד. לא באוויר( טיסה) ולא ובים.
ז- יום טוב לכל עניין. כל עשייה מבורכת.
ח- טוב לכל ההתחלות. כל התחלה חדשה תצליח.
ט- יום מבורך במיוחד, בסימן הצלחה ושפע.
י-יב – ימים טובים ומוצלחים לנסיעות,עבודה ועשייה.
יג – יום בעל אנרגיה נמוכה ולכן לא מומלץ לבצע מהלכים דרמטיים.
יד – טו – ימים בינוניים לכל דבר שהמזל קובע בהם ולא השפעת היום.
טז- יום טוב ומומלץ לנסיעות ביבשה בלבד. לא באוויר( טיסה) ולא ובים.
יז – יום טוב לכל דבר. מצוין להתחלת עבודה חדשה , מבחנים, ראיון אישי.
יח – יום מבורך להקביל מלכים ונשיאי ארץ. יום נהדר לתפילות ותחינות בפני בורא עולם.
יט – יום בינוני לכל דבר שהמזל קובע בו ולא השפעת היום.
כ – יום טוב לכל התחלה חדשה. הן בזיווג והן בפרנסה.
כא – רע לכל דבר. אינו מומלץ כלל לכל עשייה חדשה. זהירות מהפסדים כספיים.
כב – יום נפלא לכל עניין.כל אשר יעשה ביום זה יצליח. זמן הוצאה לפועל של תוכניות ועסקים מוצלחים.
כג – יום בינוני לכל דבר שהמזל קובע בו ולא השפעת היום.
כד– רע לכל דבר. אינו מומלץ כלל לכל עשייה חדשה. זהירות מהפסדים כספיים וממריבות.
כה – יום טוב לכל נושא. מומלץ להקדיש תשומת לב לזוגיות ולקשרים חברתיים.
כו – יום מסוכן לנסיעות. זהירות מתאונות ומחבלות.
כז – יום טוב לפיוס בין בני המשפחה. לתת מהלב ללא צפייה לתמורה.
כח – טוב לכל ההתחלות. כל התחלה חדשה תצליח.
כט – יום טוב לכל עניין. כל עשייה מבורכת.
ל- סגירת מעגל חודשי. כל אשר יעשה יפרוץ ויצליח במהרה.

מוגש בברכה
יצחק אהרון,
איש קבלה,ראש מרכז "חכמה"
כותב ומרצה סודות הקבלה